א) שיטת התקשור בתמיכה הייתה נתונה במחלוקת, מאחר והועלתה האפשרות, שהמתקשר בוחר את האותיות ולא הילד, כיון שילדים פגועי מוח ואוטיסטים אינם יכולים לכתוב משפט בעל משמעות ויתכן שיש כאן תרמית ומרמים את הציבור!
המחלוקת הגיעה לבית משפט! אחרי בדיקות שנערכו כמו לדוגמא: בהן נשאל התלמיד לגבי דברים שהמתקשרת לא ידעה כמו: מה נמצא בתוך קופסא סגורה? התלמיד השיב נכון ומדויק! בית המשפט העליון של ויקטוריה - אוסטרליה פסק לטובת רוזמרי קרוסלי והגדיר את התלמידים כמחברי מה שכתבו ואת התקשורת כאמיתית!
ב) ביקורת נוספת על אמיתות התקשורת בתמיכה, הייתה מצד קבוצת פסיכולוגים, מומחים לדיבור ומחנכים. הם טענו שהתקשורת סותרת את התיאוריות המקובלות על האוטיזם! הם אמרו שלילדים אוטיסטים דרוש הרבה יותר זמן כדי לרכוש תקשורת כזו, שמאוד קשה להם לזכור את הסדר והרצף ההגיוני של המילים אשר הדפיסו, כיון שזיכרון כזה לטווח קצר מהווה עבורם בעיה קשה. שמבנה המשפטים אינו טיפוסי לאוטיסטים ורק האוטיסטים המתקדמים ביותר, מסוגלים להשתמש במושג "אני". שאלות מסוג "למה" הן מעל ומעבר לקרבת ההבנה של רובם הגדול.
המומחים הנ''ל בדקו את מהימנות התקשור בתמיכה באמצעות מבדקים, בהם חילקו לתלמידים מתנות ללא ידיעת המתקשרים/ות, על התלמידים היה לספר למתקשרים/ות על המתנות. כמעט כל התשובות היו נכונות!
ג) מאחר שעדיין לא
נמצאו מספיק מחקרים מדעיים המסוגלים להוכיח את מהימנות ותקיפות השיטה, ההוכחה
העקרית כיום לאמיתות השיטה, לדברי פרופסור ביקלין, מאוניברסיטת סרקיוז במדינת
ניו יורק ואחד המובילים בעולם בתחום זה הינה: המסרים המתקבלים בתקשורים ואשר
אין למתקשר כל אפשרות לדעת אותם בעצמו... (ראה להלן). לדבריו : "ההוכחות לגבי כל מקרה הן לגופו של
עניין".
המחלוקת נובעת בשל מספר
מחקרים אשר ניסו לבדוק את השיטה, תקפותה ומהימנותה ורק מיעוט התוצאות אשר התקבלו סיפק ראיות התומכות בתקשורת
בתמיכה.
לדעת הגב' רוזמרי
קרוסלי, אחת ממגלות השיטה באוסטרליה:
המבחנים אשר אופיים היה
שנוי במחלוקת, הועברו על ידי אנשים בעלי דעות השוללות מראש את הנושא, אשר קיוו שפגועי המוח ייכשלו במבחן!
מבחנים מסוג זה, לדעת
הגב' רוזמרי קרוסלי, מערערים את ביטחונם העצמי של פגועי המוח הסובלים ממגבלות
חמורות במידה כזו אשר מונעת מהם את היכולת לתפקד כראוי במבחן.
תומכי השיטה טוענים כי
האמונה בכושרו התקשורתי של המשתמש (פגוע המוח), מהווה תנאי מוקדם ליצירת בסיס
להצלחתו בתפקודו במהלך המבחן.
לדעת פרופסור ביקלין:
הסבר נוסף לכישלונם של
ניסיונות התיקוף של השיטה מתייחס לעובדה כי לאנשים
הסובלים מנכויות
התפתחותיות, במיוחד לאלה הסובלים מאוטיזם, יש קשיים בשליפת מילים. נטען כי הם
סובלים מ"דיפראקסיה התפתחותית" היוצרת מצב בו הם מתקשים בהפקת תקשורת
עקב אי יכולתם לשלוט בתנועותיהם המוטוריות.
טענה זו מתיישבת היטב
עם הרציונל התיאורטי האומר כי מתן תמיכה מוטורית באמצעות המתקשרים/ות עוזרת למשתמשים (פגועי המוח), להתגבר על
המגבלות המוטוריות המונעות מהם את האפשרות לתקשר.